"הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי הוא סיפור נצחי ואהוב על קוראים בכל הגילאים, שלוקח את הקוראים למסע קסום דרך דמיונו הפורה של הנסיך הצעיר.
יום פה ולילה שם: כך תלמדו את הילדים הכל על אזורי זמן בעולם מבלי להשתעמם
- למה בכלל צריך אזורי זמן שונים?
- ההיסטוריה של אזורי הזמן בעולם
- כמה אזורי זמן יש בעולם?
- פרטים מעניינים שאולי לא ידעתם על אזורי זמן
- דרך טובה להעשיר את הידע של הילדים שלכם זה ללמוד יותר על העולם מבחינת אזורים ושעות
- אפשר ואף מומלץ לשלב לימוד אנגלית עם לימוד אזורי זמן
- המחישו לילדים איך האזורים עובדים עם ניסוי הפנס והתפוז וניסויים נוספים
אי פעם ניסיתם להתקשר לחברה שעברה לגור בקנדה או לדוד באוסטרליה, וגיליתם שבזמן שאתם אוכלים צהריים הם בכלל באמצע חלום עמוק מתחת לשמיכה? זה מרגיש כמעט כמו עולם אחר, או קסם כלשהו, אבל למעשה מדובר באחד המנגנונים המרתקים ביותר של כדור הארץ: אזורי זמן (Time Zones).
למה בכלל צריך אזורי זמן שונים?
בשביל מה אנחנו צריכים שעות שונות בכלל, במה זה עוזר?
על מנת להבין את המושג הזה, אנחנו צריכים להסתכל על השמש. השמש היא "פנס הרחוב" הענק של העולם שלנו. מכיוון שכדור הארץ הוא כדור עגול שמסתובב סביב עצמו בלי הפסקה, השמש לא יכולה להאיר את כולו בבת אחת, אלא בזמנים שונים.
אם בכל העולם הייתה אותה שעה בדיוק, חלק מהאנשים היו צריכים לאכול ארוחת צהריים באמצע הלילה! תחשבו איזה מצחיק זה. כדי למנוע את הבלבול הזה, בני האדם חילקו את העולם ל"פרוסות" של זמן.
איך פרוסות אזורי זמן בעולם עובדות
בני האדם החלו לצייר קווים דמיוניים שנמתחים מהחלק העליון של כדור הארץ ועד לתחתית שלו. הקווים האלו מחלקים את העולם לפלחים – כמו פלחים של תפוז למשל. בכל פעם שכדור הארץ מסתובב, אזור חדש נחשף לאור השמש והשעה בו משתנה.
בואו נדמיין שכדור הארץ הוא רקדנית שמסתובבת סביב עצמה, בחדר שיש בו רק מנורה אחת חזקה מאוד (השמש) ☀️.
כשהרקדנית מסתובבת, האף שלה פונה אל המנורה העוצמתית – זה רגע הצהריים שלה, היא מרגישה את כל האור על הפנים. אבל באותו זמן בדיוק, העורף שלה (הגב של הראש) נמצא בחושך מוחלט. שם עכשיו לילה.
היא לא יכולה להגיד ל"גב" שלה שגם אצלו עכשיו צהריים, כי הוא פשוט לא רואה את האור! לכן היא מתקיימת בשני אזורי זמן בו זמנית!
כדי שלא יהיה בלאגן, נחלק את הסיבוב של הרקדנית לשלבים:
- כשהאוזן הימנית שלה מתחילה לראות את האור – עכשיו בוקר.
- כשהאף בדיוק מול המנורה – עכשיו צהריים.
- כשהאוזן השמאלית מתחילה להתרחק מהאור – עכשיו ערב.
כל "פרוסה" כזו היא בעצם נקודה אחרת על הגוף של הרקדנית (כדור הארץ); כל נקודה פוגשת את השמש בזמן קצת אחר.
למה אזורי זמן עוזרים לנו?
אם לא היו "פרוסות זמן", היינו צריכים לקבוע שכשבישראל השמש באמצע השמיים, גם בניו יורק השעה היא שתים עשרה בצהריים – למרות שבניו יורק בכלל חושך וכולם ישנים. זה בכלל לא מסתדר, נכון? מזל שיש אזורי זמן בעולם.
בזכות הפרוסות, כל מקום בעולם זוכה לקרוא לשעה "שתיים עשרה בצהריים" בדיוק כשהשמש שלו נמצאת הכי גבוה מעליו והוא מרגיש אותה במלוא הדרה.
אין במה להסתבך, זה פשוט עושה לנו סדר בחיים: בוקר הוא תמיד בוקר, ולילה הוא תמיד לילה, לא משנה איפה אתם נמצאים על ה"רקדנית" המסתובבת.
ההיסטוריה של אזורי הזמן בעולם
לפני המון המון שנים, לא היה דבר כזה "שעה ארצית", בדיוק כפי שלא הייתה ממש שפה אנגלית. בכל עיר ובכל כפר קבעו את השעה לפי השמש. כשהשמש הייתה בשיא הגובה מעל הכנסייה או כיכר העיר, כולם כיוונו את השעונים לשעה שתיים עשרה בצהריים.
זה עבד מצוין כשאנשים נעו ברגל או על סוסים, כי המרחקים שעברו היו קטנים והשינויים בזמן היו זניחים. רק בתוך אנגליה הקטנה היו עשרות זמנים מקומיים שונים – השעון בלונדון היה שונה מהשעון בליברפול בכמה דקות.
מהפכת הרכבת ואזור זמן גריניץ'
הבלגן האמיתי באמת התחיל עם המצאת הרכבת. פתאום, אנשים יכלו לעבור מרחקים גדולים בזמן קצר. חברות הרכבת נתקלו בבעיה קשה: איך אפשר לכתוב לוח זמנים אם בכל תחנה השעה היא אחרת? 😮
נהגי הרכבות היו צריכים לחשב את הפרשי הדקות בין הערים כדי לא להתנגש ברכבות אחרות – מה שהיה מסוכן ומבלבל מאוד. בשנת 1847, חברות הרכבת בבריטניה החליטו שנמאס להן מהבלגן וקבעו שכל התחנות יעבדו לפי זמן אחד אחיד – "זמן גריניץ'". אז מה זה אומר בדיוק?
זמן גריניץ' (Greenwich Mean Time) או בקיצור כפי שאנחנו מכירים – GMT – הוא "נקודת האפס" של הזמן בעולם. כדי להבין אותו, בואו נדמיין אותו כסרגל המדידה שכל העולם מכוון לפיו את השעונים שלו.
גריניץ' הוא שמו של רובע מוכר בלונדון שבאנגליה, בו נמצא מצפה כוכבים מלכותי עתיק. בשנת 1884, נציגים מכל העולם החליטו שהקו הדמיוני שעובר בדיוק באמצע המצפה הזה יהיה קו האורך 0. זהו הקו שמפריד בין מזרח העולם למערב העולם.
באותה תקופה בריטניה הייתה מעצמה ימית אדירה. המלחים והספנים הבריטים השתמשו במפות ששורטטו לפי גריניץ' על מנת לנווט בים. מכיוון שרוב המפות בעולם כבר היו מבוססות על המקום הזה, הוחלט שזה יהיה הכי הגיוני להפוך אותו לנקודת הייחוס העולמית.
איך זה עובד בדיוק?
מהרגע שקבעו שגריניץ' הוא "זמן אפס", כל שאר המדינות בעולם הגדירו את השעה שלהן ביחס אליו:
- מזרחה מגריניץ' (לכיוון ישראל): השעות מתקדמות. ישראל, למשל, נמצאת בדרך כלל ב-GMT+2 (או GMT+3 בשעון קיץ). זה אומר שאצלנו השעה מאוחרת בשעתיים או שלוש מאשר בגריניץ'.
- מערבה מגריניץ' (לכיוון ארה"ב): השעות הולכות אחורה. ניו יורק, למשל, נמצאת ב-GMT-5, כלומר חמש שעות "אחורה" מהזמן של גריניץ'.
כיום המונח המקצועי המדויק יותר לאזורי זמן הוא UTC (זמן אוניברסלי מתואם – Coordinated Universal Time), שמבוסס על שעונים אטומיים מדויקים ולא רק על תנועת השמש. אבל ביום יום, רוב האנשים עדיין משתמשים במונח "זמן גריניץ'" כדי לתאר את השעה הבסיסית לפיה העולם מסתנכרן.
כמה אזורי זמן יש בעולם?
טכנית, יש 24 אזורי זמן עיקריים (אחד לכל שעה ביממה), אבל בגלל גבולות פוליטיים והחלטות של מדינות, יש בפועל מעל ל-38 (!!) אזורים שונים.
1. זמן האפס: UTC+0 (זמן גריניץ')
זה ה"לב" של השעון העולמי. הקו עובר בלונדון (גריניץ'), איסלנד ומדינות במערב אפריקה כמו גאנה, למשל.
2. זמן אירופה וישראל: UTC +1 – UTC +3
- זמן מרכז אירופה (UTC +1) כולל מדינות כמו צרפת, גרמניה, איטליה וספרד.
- זמן מזרח אירופה (UTC +2) זהו האזור של ישראל (בחורף) – יחד עם מצרים, יוון ואוקראינה.
- UTC + 3 – זמן מוסקבה, סעודיה וטורקיה. בישראל אנחנו עוברים לאזור זה בקיץ (שעון קיץ).
3. אזור המפרץ ומרכז אסיה: UTC + 4 – UTC +5
- זמן UTC + 4 – איחוד האמירויות (דובאי) ועומאן. נחשב לאיזור של עושר ופיתוח מהיר.
- זמן UTC + 5 – פקיסטן וחלקים ממרכז אסיה.
4. המדינות המורדות: הודו ונפאל UTC + 5 30/45
- הודו היא מדינה עצומה בגודלה. אם היא הייתה הולכת לפי "החוקים", היא הייתה צריכה להתחלק לשני אזורי זמן שונים, אבל הממשלה חששה שזה יגרום לבלגן נוראי ברכבות ובמשרדי הממשלה. ולכן, השעה בהודו היא תמיד "וחצי" ביחס לגריניץ'.
למשל, אם בגריניץ' זה 12:00 בצהריים, בהודו השעה תהיה 05:30 אחה"צ. כך נמנע מצב בו בצד אחד של המדינה השעה 05:00 ובצד השני 06:00.
- נפאל היא דוגמה קלאסית ל"מרד" שנועד להפגין עצמאות – המדינה הקטנה הזו שוכנת ממש ליד הודו הענקית. כדי שהזמן שלהם לא יהיה זהה לזמן של הודו, הנפאלים כיוונו את השעון שלהם לפי פסגת הר קדוש שנמצא קרוב לקטמנדו, בירת המדינה.
התוצאה היא הפרש של 15 דקות בדיוק מהודו. כך, כשאתם חוצים את הגבול מהודו לנפאל, אתם צריכים להזיז את השעון ב-15 דקות בלבד. זו הדרך שלה להגיד לעולם: "אנחנו מיוחדים, ויש לנו זמן משלנו".
5. מזרח אסיה ואוסטרליה: UTC +7 – UTC + 9
- זמן סין וסינגפור (UTC +8) – למרות שסין ענקית, כל המדינה פועלת לפי השעון של בייג'ינג. זהו אזור זמן קריטי לכלכלה העולמית.
- זמן יפן וקוריאה (UTC +9) – יפן מכונה "ארץ השמש העולה" כי היא מהראשונות לראות את אור היום כל יום מחדש.
- אוסטרליה – יבשת כ"כ גדולה, שהיא מחולקת לשלושה אזורי זמן עיקריים. באזור המערבי זה UTC +8, במרכזי זה UTC + 9 : 30, ובמזרחי זה UTC + 10 (במדינות המאוכלסות ביותר). אבל זה הרבה יותר מסובך מזה וגם אם ננסה לכתוב על הכל, לא נצליח 🙂
6. קו התאריך והאוקיינוס השקט: UTC +12 – UTC +14
- ניו זילנד (UTC + 12) – המקום שבו היום "מתחיל" רשמית עבור רוב העולם.
- מדינת האיים קיריבטי (UTC + 14) – זהו אזור הזמן הרחוק ביותר. כששם כבר יום שני בבוקר, במקומות אחרים בעולם עדיין שבת בלילה. מטורף!
7. האוקיינוס האטלנטי וברזיל: UTC – 1 עד UTC – 3
- UTC -5 – זמן מזרחי – EST – ניו יורק, מיאמי וטורונטו, המרכז הכלכלי של אמריקה.
- UTC – 6 – זמן מרכזי – שיקגו ומקסיקו סיטי.
- UTC – 7 – זמן ההרים – אזור הרי הרוקי (דנבר).
- UTC – 8 – זמן פסיפי PST – סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ו-וונקובר. הבית של הוליווד ועמק הסיליקון.
8. הקצוות הרחוקים: UTC – 9 עד UTC – 11
- אלסקה – UTC – 9 – מקום בו בחורף השמש כמעט ולא זורחת. קשוח.
- הוואי – UTC – 10 – גן עדן טרופי שנמצא רחוק בשעון העולמי.
- סמואה האמריקאית – UTC – 11 – זהו אחד המקומות האחרונים בעולם שבהם היום מסתיים.
⭐טיפ זהב: קשה לכם לזכור? תחשבו על זה ככה – גריניץ' הוא האפס. אם אתם רוצים לדעת מה קורה במזרח (אסיה) תוסיפו שעות (פלוס). אם אתם רוצים לדעת מה קורה במערב אמריקה, תחסירו שעות (מינוס).
👈 כדי ללמוד יותר על מילות זמן באנגלית – הקליקו כאן.
פרטים מעניינים שאולי לא ידעתם על אזורי זמן
- ניופאונדלנד (קנדה): אי בקנדה החליט שהזמן שלו יהיה חצי שעה קדימה מהפרוסה שלו, פשוט כי ככה השמש מסתדרת להם טוב יותר עם שעות העבודה.
- אזור מרכז אוסטרליה בלבד משתמש בסטייה של חצי שעה (UTC + 9 : 30).
- ישנן שתי קבוצות איים באוקיינוס השקט שנקראות איי דיומד. הן נמצאות בדיוק בקו התאריך הבינלאומי. המרחק ביניהן הוא קצר, בסה"כ 4 קילומטרים, אבל הפרש הזמנים ביניהן הוא 21 שעות!
- יש נקודה אחת במפגש הגבולות בין נורווגיה, פינלנד ורוסיה. אם תעמדו בנקודה המדויקת הזו ותסתובבו סביב עצמכם, תעברו בין שלושה אזורי זמן שונים בשניות בודדות. זה המקום היחיד בעולם שבו מפגש של שלושה גבולות יוצר כזו קפיצה בזמן.
- אנטארקטיקה היא המקום הכי מוזר מבחינת זמן. מכיוון שכל קווי האורך נפגשים בקוטב הדרומי, באנטארקטיקה קיימים כל אזורי הזמן בבת אחת. איך קובעים מה השעה? המדענים שחיים שם פשוט מחליטים לפי השעון של המדינה ששלחה אותם או לפי השעון של המדינה שמביאה להם אוכל ואספקה.
- לפני שנים, בספרד הוחלט להזיז את השעון, בתיאום עם גרמניה. לכן, השעון בספרד "ממהר" ביחס לשמש. בקיץ, בערים מסוימות בספרד, השמש שוקעת רק ב-22:00 בלילה, מה שמסביר למה הספרדים אוכלים ארוחת ערב ממש מאוחר.
אזורי זמן – ניסוי הפנס והתפוז
רוצים לעשות ניסוי מעניין על מנת להבין קצת יותר? הכנו את זה במיוחד בשבילכם.
מסביב לעולם עם נובאקיד 🌏
אזורי הזמן אולי מפרידים בינינו, אבל השפה האנגלית מחברת את העולם כולו! הצטרפו אלינו והעניקו לילדיכם את המפתח לתקשר עם כל אחד, בכל זמן ובכל מקום. קבלו שיעור ניסיון ראשון בחינם והתחילו להנות!
דמיינו לעצמכם מקום שבו החומות מתנשאות לגובה ולוחשות סיפורים על מלכים וקרבות, וכיפות זהב נוצצות תחת השמש. זו ירושלים, עיר שלא דומה לשום עיר אחרת!
מאמר מרתק על חשיבות החינוך של ילדינו לגבי נימוסים וטאקט, תוך שימת דגש על משמעות הטיפוח במקביל של אסרטיביות כמרכיב מכריע בכשירות החברתית של הילדים.
גלו את הסיפורים המדהימים של השגרירים של נובאקיד! איך לימודי אנגלית ושיפור הביטחון העצמי שינו להם את החיים כבר מגיל צעיר והגשימו להם את כל החלומות והתשוקות.
גלו את סיפורו של אייזק ניוטון: ממחקריו המדעיים פורצי הדרך, דרך פיתוח החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי ועד התעניינותו בתנ"ך וביהדות. סיפורו של מדען ששינה את פני האנושות.
הבחירה החופשית היא אחת מהעקרונות המרכזיים והמשמעותיים ביהדות. היא מעניקה לאדם את היכולת לבחור את דרכו בחיים, בין טוב לרע, בין מוסרי ללא מוסרי.
גלו איך להסביר לילדים מהו שיתוף פעולה, למה עבודה בצוות לילדים היא כוח על ואיך משחקי קבוצה עוזרים לנו להצליח יותר - הכל במדריך המיוחד של נובאקיד.
הקשת בענן היא תופעה טבעית מרהיבה שמעוררת התלהבות ושמחה בכל פעם שהיא מופיעה בשמיים. שילוב מרהיב של מדע, אגדות ושיר ערש, המעניקים לה את קסמה המיוחד.
כיצד נוצר הגשם? איך נוצר הערפל? קבלו מדריך מקיף ועצות שימושיות מעוררות עניין ופליאה, איך מסבירים לילדים איך נוצרים הגשם וערפל?













