מה זה ט"ו בשבט? היום שבו הטבע והמסורת נפגשים לעתיד ירוק יותר

האם ידעתם שבמקור, ט"ו בשבט בכלל לא היה חג? במשנה הוא מופיע כ"ראש השנה לאילן" – תאריך טכני לחלוטין ששימש כ"תאריך קובע" לחישוב המעשרות מהיבול. אז איך הגענו מחישובי מיסים לחגיגה של טבע?

במאה ה-16, המקובלים מצפת יצרו את 'סדר ט"ו בשבט', טקס רוחני מלא ביין ופירות, שנועד לחבר בין האדם לעולם הטבע. גם חלוצי הציונות הפכו את היום הזה לסמל של חיבור לאדמה באמצעות נטיעות והפרחת השממה הבודדת.

כיום – חג ט"ו בשבט עבר אבולוציה נוספת בהפיכתו ליום איכות הסביבה הבינלאומי של העם היהודי ומדינת ישראל. כפי שאומרים: ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות.

למה דווקא ראש השנה לאילנות הוא ה-חג של שמירה על הסביבה? התשובה טמונה במושג "בל תשחית". לפי המסורת היהודית, אסור לנו להשחית עצי פרי, אפילו בזמן מלחמה.

בעולם בו אנו צורכים יותר מדי דברים וזורקים אותם מהר מדי, ט"ו בשבט כאן כדי להזכיר לנו שאנחנו לא "בעלי הבית" של הטבע, אלא יותר כמו "השומרים" שלו, תפקידנו לשמור ולהגן עליו כי הוא הדבר הכי יקר בעולם הזה. 

הידעתם שעץ בוגר אחד יכול לייצר מספיק חמצן עבור שני בני אדם בכל יום? העצים הם מזמן לא רק "קישוט לנוף" וחומר גלם לרהיטים יפים ומגניבים, אלא מייצרים חמצן חשוב לכדור הארץ, מגנים מפני שטפונות, ומהווים בתים למיליוני יצורים חיים.

עצים מבצעים פוטוסינתזה, סופגים את הפחמן הדו-חמצני שאנחנו פולטים (ממפעלים, מכוניות ואפילו מעצם זה שאנחנו נושמים!) ופולטים חמצן נקי. נכון מתחת לעץ תמיד קריר יותר? ובכן, זה לא רק הצל. עצים משחררים אדי מים בהליך שנקרא "Transpiration", כך האוויר מתקרר סביבם באופן אקטיבי.

בערים צפופות מאוד, העצים יכולים להוריד את הטמפרטורה באופן משמעותי, מה שיחסוך לנו המון אנרגיה על מזגנים ויפחית את זיהום האוויר. בנוסף, כשהמים בעצים מחלחלים דרך מערכת השורשים שלהם, הם בעצם מסננים רעלים לפני שהם מגיעים למי התהום שאנחנו שותים.

עץ בודד יכול להיות "שכונת מגורים" שלמה לכל מיני יצורים חיים: ציפורים, חרקים, סנאים, פטריות ועוד. ללא טבע פראי ועצים, אנחנו מאבדים את המגוון הביולוגי, מה שגורם לקריסה של שרשראות מזון שלמות (נחשו מה – גם אנחנו נמצאים שם).

נטיעת העצים בחג היא פעולה של אופטימיות ואחריות לדורות הבאים. 

ביהדות יש סיפור מפורסם על חוני המעגל שרואה אדם נוטע חרוב. הוא שואל אותו: "תוך כמה שנים העץ ייתן פרי?", האיש ענה: "שבעים שנה". חוני שאל שוב: "אתה בטוח שתחיה עוד שבעים שנה?" ענה לו האיש: "כשם שמצאתי את העולם עם חרובים שנטעו אבותיי, כך אני נוטע עבור בניי."

הסיבה שאנחנו נוטעים בט"ו בשבט זה כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו חלק משרשרת – אנחנו נהנים מהצל של העצים שנטעו לפנינו, ונוטעים עצים היום כדי שיהיה אוויר נקי ופירות בשלים לאלו שיבואו אחרינו. 

נטיעת עצים קיבלה משמעות של תיקון אקולוגי עם השנים. מול כריתת יערות ובנייה מאסיבית, הנטיעה היא הפעולה האקטיבית ביותר שאדם יכול לעשות כדי להחזיר לטבע את מה שלקחנו ממנו. זהו יום של "הודיה" לאדמה באמצעות החזרת החיים אליה.

כיום, בעידן המודרני יותר, כבר לא רק יוצאים לשטח – יש המון יוזמות של נטיעות עירוניות, נטיעות עציצים בתוך במרפסות ואפילו "נטיעה דיגיטלית" (תרומה לנטיעת עצים עם אפליקציות).

תמיד חשבתם לעצמכם… איך אפשר להיות יותר פעילים למען העולם ולמען הטבע? ובכן, קבלו כמה טיפים לחג ט"ו בשבט, ובכלל.

• שמירה על הטבע והעצים – אם לא בא לכם כרגע לאמץ בעל חיים, תאמצו עץ, ותהיו בטוחים שהוא ישמח מאוד על כך. אם יש לכם עצים או עציצים נטושים ליד הבית, תנו להם אהבה והשקו אותם בקיץ. אם אין לכם גינה – תיצרו גינה משלכם ותגדלו דברים, זה בהחלט יעלה לכם את מצב הרוח והמוטיבציה.
• אכילת פירות יבשים – זה בהחלט טעים, אבל שימו לב מהיכן הם מגיעים! תמיד תעדיפו תוצרת מקומית על פני פירות שמגיעים ביבוא וטיסות מזהמות. כמה שפחות אריזות פלסטיק – אהבה אמיתית לסביבה.
• עיברו לרב-פעמי – העולם לא אוהב חד פעמי ובטח לא הסביבה. אם אתם עושים פיקניק – קחו כלים מהבית, התרחקו מכלים חד פעמיים ותחסכו לאדמה ולסביבה מאות שנים של זיהום.
• חיסכון במים – כל טיפה קובעת, תהיו בטוחים בזה! העצים שלנו צריכים את המים האלה הרבה יותר. תשתדלו לבזבז כמה שפחות מים, תקצרו את המקלחת (לפחות בקיץ) ותראו איך הטבע מודה לכם.
• שגרירות ירוקה – הגיע הזמן להפוך לשגרירים ולדבר על זה כמה שיותר, במיוחד בט"ו בשבט! זו הזדמנות מצוינת להסביר לשכנים, לחברים, למשפחה ולילדים כמה שהטבע יפה וחשוב לשמור עליו, הרבה מעבר לתמונות באינסטגרם.
• מיחזור – אחד הדברים החשובים ביותר לשמירה על הסביבה. לפני שמגיעים לפח הכתום, חייבים לזכור לצמצם, כלומר, לקנות פחות דברים; לעשות שימוש חוזר בצנצנות או קופסאות שימורים; לא לזרוק שאריות מזון לפחי המיחזור ולבחור לאן לזרוק את האשפה בהתאם.

כשאנחנו שואלים את עצמנו מה זה ט"ו בשבט, אנחנו חושבים על פעילות למען הטבע. ובכן, ט"ו בשבט לילדים זו הזדמנות נהדרת לעשות מגוון פעילויות וקיימות ביחד כמשפחה. ואגב, אפשר לעשות את הפעילויות הללו בכל ימות השנה!

• יצירת "מר קו" – זוכרים את העציץ  הנוסטלגי שאפשר לגדל עם השיער? כמה אהבנו את זה כשהיינו ילדים? בואו נעביר את זה גם לילדים שלנו! במקום לקנות עציצים, נשתמש במה שיש לנו בבית וכך נחסוך בחומרים.

מה עושים? לוקחים קופסאות שימורים ריקות/מכלי יוגורט; מקשטים את המכלים בטושים או בצבעים עמידים; ממלאים באדמה ושותלים זרעי דשא או חיטה. 

תוצאה: תוך כמה ימים יצמח לנו מר קו עם שיער ירוק ומגניב שאפשר לעצב.

• סדר ט"ו בשבט משלכם – לחגוג את החג מבלי להשאיר עקבות של פסולת וזיהום. 

מה עושים? תערכו את שולחן החג בלי שום דבר מפלסטיק/חד פעמי. צאו יחד לשוק וקנו פירות יבשים ופיצוחים בתפזורת במקום בקופסת פלסטיק. הכינו יחד עם הילדים "שיפודי" פירות מגניבים על ענפי רוזמרין או ענפי עץ מתכלים.

• מלון לחרקים – חרקים מאוד חשובים לעצים שכן החרקים מאבקים אותם. אחד הדברים הכי מדהימים שאפשר לבנות זה מלון לחרקים – תרתי משמע, כדי שהחרקים יוכלו לשהות שם ולהרגיש בטוחים. 

מה עושים? קחו קופסת עץ קטנה או קופסת נעליים חזקה שיש לכם בבית. מלאו את הקופסה באיצטרובלים, זרדים, עלים, נייר טואלט, קליפות עצים, וקשיות מנייר.

תוצאה: הניחו את ה"מלון" בפינה שקטה במרפסת או בגינה. זהו המחסה המושלם לפרפרים, דבורים וחיפושיות.

• מאמצים עץ – פעילות שתתחיל בט"ו בשבט ותמשיך כל השנה. 

מה עושים? כל ילד בוחר עץ משלו ליד בית הספר או ליד הבית. איפה שרק יבחר. המשימה היא לצלם את העץ, לצייר אותו, ולבדוק מה מצבו: האם הוא צמא? האם הוא פורח? האם הוא חזק? האם יש עליו חרקים או בעלי חיים שונים? 

כמובן גם להשקות אותו לפי מידת הצורך.

תוצאה: טבע משגשג יותר, ילדים שמרגישים שהעץ הוא "שלהם", עם חיבור רגשי ועמוק יותר לאדמה. 

תנו לילדים להמריא לשמיים עם נובאקיד 🚀

שמירה על הסביבה מתחילה בחינוך ובחיבור בין תרבויות; נוטעים זרעים של הצלחה ופותחים לילדים דלת לעתיד ירוק, משגשג וגלובלי עם לימודי אנגלית ומיטב המורים בנובאקיד. הקליקו כאן לשיעור ראשון חינם!