איך מסבירים לילדים למה אנשים נראים שונים | המדריך המלא לגיוון ושונות

אחת השאלות הראשונות והנפוצות בקרב ילדים היא למה לאנשים יש צבע עור שונה. התשובה נמצאת במדע. בגוף של כולנו יש חומר טבעי שנקרא מלנין ואפשר לחשוב עליו כמו על קרם הגנה חכם שהגוף מייצר לבד. למשל, אנשים שמשפחותיהם חיו במשך דורות באזורים חמים עם הרבה שמש, פיתחו יותר מלנין כדי להגן על העור. כמות המלנין בגוף משפיעה על צבע העור – ככל שהכמות גבוהה יותר, כך העור כהה יותר. 

אז כשאתם שואלים איך מסבירים לילדים על שונות, זכרו שצבע העור שלנו מספר סיפור על מזג האוויר של פעם אך לא על האופי, החוכמה או הלב של האדם. צבע העור שלנו הוא רק עטיפה – מי שאנחנו באמת נמצא בפנים.

מעבר לצבע העור, כולנו שונים אחד מהשני גם בדברים אחרים: גובה, צבע עיניים, סוג שיער, קול – ואפילו הדרך שבה אנחנו צוחקים. כל זה נקבע על ידי משהו שנקרא גנטיקה. בתוך כל תא בגוף שלנו יש "ספר מתכונים" קטנטן שנקרא DNA. בספר הזה כתובות הוראות מדויקות: איך ייראה הגוף שלנו ואיך הוא יעבוד. את ה-DNA שלנו קיבלנו במתנה מההורים שלנו – חצי מההוראות מאמא וחצי מאבא. כשההוראות של שני ההורים משתלבות, נוצר אדם חדש לגמרי, שאין עוד אחד כמוהו בעולם.

כשמדברים על שונות, לא מתכוונים רק למראה חיצוני כמו צבע עור וגובה. לפעמים השונות קשורה לאופן בו הגוף שלנו עובד. יש ילדים שמרכיבים משקפיים, כאלו שנעזרים בכיסא גלגלים או במכשיר שמיעה, או כאלו שמרגישים או לומדים את העולם בדרך קצת אחרת. 

זה לא אומר שמשהו "לא בסדר", אלא שהגוף או המוח שלהם משתמשים בעזרים שונים כדי לעשות את הדברים שאתם עושים – בדיוק כמו שאופניים זקוקים לגלגלי עזר ועט זקוק לדיו. ההבנה הזו היא חלק חשוב מאוד בחינוך לסובלנות לילדים – הכלים האלו הם בסך הכל דרך אחרת להשתתף במשחק החיים. חשוב לזכור שגם המוח שלנו הוא חלק מהגיוון האנושי, וזה מה שמאפשר לחלקנו להיות ציירים מעולים, ולאחרים להיות מדענים או ספורטאים.

יש סוג נוסף של שונות – גיוון תרבותי. תרבות היא כמו "האופי" של קבוצת אנשים. היא כוללת את השפה שבה הם מדברים, האוכל שהם אוכלים, הבגדים שהם לובשים והחגים שהם חוגגים. בזכות הגיוון התרבותי יש סושי מיפן, פלאפל מהמזרח התיכון, פסטה מאיטליה וטורטייה ממקסיקו.

לכל תרבות יש את היופי שלה: יש אנשים שלובשים גלימות צבעוניות, יש אנשים שחובשים כיסוי ראש מיוחד וכאלו שרוקדים ריקודים מסורתיים. כשאתם רואים מישהו לבוש אחרת מכם או מדבר בשפה שאתם לא מבינים, אל תחשבו שזה מוזר. להפך, בכל מפגש כזה אתם מגלים חלק חדש בפאזל הענק של האנושות.

למרות כל ההבדלים, יש דבר אחד שמשותף לכולנו: כולנו רוצים חברים ושיקשיבו לנו, כולנו שמחים כשמחייכים אלינו וכולנו נפגעים כשמעליבים אותנו. חינוך לקבלה ולסובלנות מתחיל ברגע שמבינים שבלב, כולנו מאוד דומים. אם נקלף את ה"עטיפה" החיצונית, נגלה שכולנו בני אדם.

אז איך מתנהגים כשפוגשים מישהו שנראה שונה? הנה כמה כללים פשוטים שיהפכו אתכם לילדים בוגרים ומתחשבים:

• אל תנעצו מבטים

סקרנות היא דבר טבעי, אבל כשמישהו נועץ בנו מבט זה גורם לנו להרגיש לא בנוח. במקום לבהות, נסו לחייך. חיוך הוא שפה בינלאומית שכולם מבינים.

• מותר לשאול (בנימוס)

אם מעניין אתכם לדעת למה למישהו יש רגל מפלסטיק או למה העור שלו בצבע מסוים, זה בסדר לשאול – אבל תלוי את מי ואיך. עדיף לשאול את ההורים שלכם אחר כך בשקט. אם אתם חברים טובים של הילד, אפשר לשאול בעדינות: "אפשר לשאול אותך משהו?".

• שתפו במשחק

הדבר הכי כואב לילד שנראה שונה הוא להישאר בצד. אם אתם רואים ילד שונה בגן המשחקים, הזמינו אותו לשחק איתכם. אתם תגלו שזה לא משנה איך הוא נראה – תהנו באותה מידה.

• חפשו את הדומה

במקום לחפש את ההבדלים ביניכם ("הוא נמוך ואני גבוה"), חפשו את נקודות הדמיון ("היי, לשנינו יש חולצה של ספיידרמן!"). ברגע שמוצאים משהו משותף, השונות הופכת להיות לא חשובה.

קשת יפה לא מורכבת מצבע אחד בלבד. היא יפה כי יש בה הרבה צבעים שעומדים זה לצד זה, וכל אחד מהם מיוחד. ככה בדיוק נראה העולם שאנחנו חיים בו. אז איך מסבירים לילדים על שונות? פשוט אומרים שהעולם הוא כמו קשת ענקית, וכל ילד הוא צבע מיוחד שמוסיף אור ויופי.

כשאתם פוגשים מישהו שונה, אל תחששו ואל תתרחקו. זכרו ששונות מביאה עמה סיפור מיוחד, ובדיוק כמו שאתם רוצים שיקבלו אתכם כמו שאתם, כך גם אחרים. בואו נהיה דור שמחבק את הגיוון, לומד ממנו ונהנה ממנו!

בנובאקיד, השיעורים שלנו הם המקום שבו גיוון ושונות נפגשים עם כיף ולמידה. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לשיעור ניסיון חוויתי, שבו תלמדו אנגלית שתפתח לכם דלתות לכל התרבויות ולכל החברים החדשים שמחכים לכם בעולם. בואו לגלות כמה העולם שלנו צבעוני ומעניין. מחכים לכם!